פסק-דין בתיק ע"פ 18475-05-11

המערער הורשע לאחר שמיעת ראיות בת.פ. 3304/08 (בימ"ש שלום בפתח תקווה) בעבירות של גניבת רכב משטרתי, חבלה במזיד ברכב, גניבה מרכב וכניסה לישראל שלא כחוק ונידון ל- 20 חודשי מאסר בפועל בניכוי ימי מעצר, לשנת מאסר על תנאי, ל- 8 חודשי מאסר על תנאי ול- 6 חודשי מאסר על תנאי בתנאים המפורטים בגזר-הדין.

הערעור היה מכוון מלכתחילה כלפי הכרעת הדין וגזר-הדין אך לאחר שעיינו בהכרעת הדין של בימ"ש קמא, בהודעת הערעור ככל שהיא מתייחסת להכרעת הדין, ושמענו טיעונים מפי ב"כ המערער, חזר בו המערער, בהמלצת בית המשפט, מהערעור כלפי הכרעת הדין שכולו מבוסס על ממצאי מהימנות שקבע בימ"ש קמא ששמע את עדות המערער ועל טביעת כף יד של המערער שנמצאה על לוחית הזיהוי של הרכב המשטרתי שהיתה מושלכת בתא המטען של הרכב, שלה לא נתן המערער הסבר מהימן.

ב"כ המערער טוען כי עונש המאסר בפועל לתקופה של 20 חודש שהוטל על המערער חורג בחומרתו שכן למערער הרשעה אחת קודמת בגין עבירות דומות שביצע בחודש נובמבר 2003, חלפו 3 שנים מאז האירוע נושא גזר-הדין ועד מתן גזר-הדין במהלכם לא עבר המערער עבירות נוספות, כאשר היה משוחרר בערובה.

כמו-כן, מצביע ב"כ המערער על מצבו המשפחתי של המערער, שהוא אב לחמישה ילדים שאותם הוא מפרנס כנהג מונית וגם עול פרנסת הוריו עליו.

ב"כ המשיבה מתנגדת להקלה בעונש המאסר בפועל שהוטל על המערער, ומצביעה על חומרת התנהגותו כאשר גנב רכב מתחומי מדינת ישראל והעביר אותו לשטחים, כאשר הוא שוהה בתחומי מדינת ישראל שלא כדין.

ב"כ המשיבה מצביעה על עברו הפלילי של המערער בגין עבירות דומות וטוענת כי מדיניות הענישה היא להטיל עונשי מאסר לתקופות ארוכות על גנבי רכב.

עיון בגזר-הדין של בימ"ש קמא מעלה כי הוא התייחס בחומרה לעבירות אותן עבר המערער שהפכו למכת מדינה, לא כל שכן כאשר מדובר בעבירות שבוצעו תוך תכנון מוקדם על ידי מי שנכנס למדינת ישראל שלא כדין כדי לפגוע בבטחון הציבור וברכושו.

בימ"ש קמא התחשב, ובצדק, בעברו הפלילי של המערער בגין עבירות דומות אך בעניין זה יש לומר כי חלפו כ- 8 שנים מאז ביצע המערער את העבירות הקודמות ופרט להן אין למערער הרשעות קודמות ומאוחרות ובמהלך שלוש השנים שבהן היה משוחרר בקשר לתיק נושא הערעור לא עבר עבירות נוספות.

אנו רואים עין בעין עם בימ"ש קמא את חומרת העבירות שביצע המערער ואף אנו איננו מתעלמים מעברו הפלילי.

בימ"ש קמא אמנם לקח בחשבון לקולת העונש את נסיבותיו האישיות של המערער, וכן את העובדה שלא הורשע ולא עבר עבירות לאחר האירוע נושא גזר-הדין, אך נראה לנו כי בימ"ש קמא החמיר בעונשו של המערער במידה המצדיקה התערבות ערכאת ערעור כאשר נתן ביטוי חמור מדי לאינטרס הציבורי שיש בהרתעת המערער ואחרים שכמותו מלגנוב רכב ולהעבירו לשטחים, ולצורך בהרתעה לעומת עברו של המערער ונסיבותיו האישיות.

לאור כל האמור לעיל, אנו מקבלים את הערעור כלפי גזר-הדין ומחליטים כי המערער ירצה שנת מאסר בפועל החל מיום מעצרו, 3.4.11, ומבלי לנכות תקופה שבה שהה במעצר בקשר לתיק זה.

יתר חלקי גזר הדין בת.פ. 3304/08 (בימ"ש השלום בפתח תקווה) יעמדו בתוקפם.

הכספים שהופקדו על ידי המערער בב"ש 3572/08 (בימ"ש שלום פתח תקווה) יוחזרו למערער שנמצא בשב"ס.

<#4#>

ניתן והודע היום א' אב תשע"א, 01/08/2011 במעמד ב"כ הצדדים והמערער.